החלטה בתיק ע"מ 2650/09

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, שכן היה לכאורה חבר הן בארגון הכותלא אלאיסלמיה, הן בארגון שבאב אלמסג'ד ואף פעל בעבור ארגון החמאס. בקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו נדחתה, ומכאן הערר שלפניי.

התביעה הצבאית טענה כי בית משפט קמא שגה בהחלטתו כאשר הסיק שמדובר בחברות מופסקת. לטענתה, במקרה זה חלה הלכת קוואסמה (עד"י 56/00) שכן המשיב לא טען באופן מפורש בחקירתו כי עזב את חברותו במסגרות שונות של ארגון החמאס, ועוד עולה כי פעילותו האחרונה הייתה במהלך שנת 2008. אין המדובר בתקופה ארוכה מאז פעילותו האחרונה ועד למעצרו, ומכיוון שהחזקה האמורה בהלכת קוואסמה אינה נסתרת, אזי המשיב המשיך בחברותו, ומכאן גם נובעת מסוכנותו.

ב"כ המשיב התנגד לבקשת התביעה, וציין כי התשתית הראייתית במקרה זה מבוססת על אמרותיו של המשיב עצמו. לדבריו, המשיב מסר באופן מפורש כי חברותו בארגון הכותלא הסתיימה בשנת 2006 ואף מסר כי חברותו בארגון שבאב אלמסג'ד הייתה בשנים 2006-2008, ופירושו של דבר כי זו נפסקה לאחר מכן.

דיון והכרעה

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם ניתן ללמוד מחומר הראיות כי המשיב המשיך בחברותו במסגרות של ארגון החמאס, אם לאו.

המשיב התייחס באמרותיו לחברותו בארגונים המשוייכים לארגון החמאס, והם הכותלא אלאיסלמיה ושבאב אלמסג'ד.

באשר לארגון הכותלא אלאיסלמיה, ציין המשיב כי היה חבר בארגון בשנים 2004-2006, בזמן לימודיו באוניברסיטה. באשר לארגון שבאב אלמסג'ד, מסר המשיב שפעל יחד עמם בשנים 2006-2008, והוסיף כי עיקר הפעילות הייתה לשחק כדורגל.

מדבריו של המשיב עולה בבירור כי פעילותו באותם שני ארגונים המשוייכים לחמאס הייתה מוגבלת ומתוחמת בזמן. לא ניתן לקרוא מדבריו כי המשיך בחברותו באותם ארגונים לאחר המועדים שציין.

בנוסף, המשיב אמנם ציין כי פעל גם בדרכים אחרות, כמו למשל בסיוע לחמאס לבחירות בשנת 2006, וחלוקת עלונים של החמאס במסגדים, אולם גם ביחס לכך ציין הפעם האחרונה שעשה כן הייתה לפני כשנה וחצי, וגם אז דובר בפעמיים בלבד.

נדמה כי לא ניתן ללמוד מהדברים האמורים כי המשיב המשיך בחברות ופעילות בארגון החמאס או בארגון המשוייך לו. מהקשרם של הדברים שמסר בחקירתו עולה, לטעמי, כי המשיב הפסיק כל פעילות וחברות בהתאחדות בלתי מותרת בשנת 2008, כשנה וחצי לפני מעצרו.

בנסיבות אלה, וכשמביאים בחשבון כי המשיב התחתן מספר ימים לפני מעצרו, נדמה כי אין לומר שמתקיימת החזקה בדבר המשך החברות בהתאחדות בלתי מותרת כאמור בהלכת קוואסמה.

לאור זאת, המסקנה היא כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, לא כל שכן, משנקבעו תנאי שחרור משמעותיים ובכלל זה הפקדת ערובה בסך 18,000 ש"ח.

אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, 19 ביולי 2009, כ"ז בתמוז התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

 שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: